השמחות הקטנות.
כאלה שממש מתרגשים לקראתן,
כאלה שהן אבן דרך בחיים,
כאלה שאחריהן ניתן לקחת עוד קצת אויר,
עוד נשימה לקראת ההמשך
ואולי לרגע למלא את הריאות באויר ורוד ועננים.
ובעצם הן לא קטנות בכלל,
הן גזעים, גזעים יציבים של אושר
של הישג, של הצלחה.
שמחות קטנות.
תנו לנשום אותן עמוק פנימה,
להישען עליהן כמו על סלע יציב בתוך נחל זורם.
לתת למים ללטף,
להנות מהרגע
ולעבור לרגע הבא בתקוה שיביא עוד שמחה.