הפרוטוקול נקבע.
הרופאים נבחרו.
התהליך קורה בקצב שלו... והוא מהיר הרבה יותר ממני.
עוד בדיקה,עוד ייעוץ, עוד התלבטות ועוד החלטה שצריך לקחת
והכל כל כך גורלי.
ורק חזרנו לעבוד אחרי הקורונה והיה מלא מה לעשות חוץ מהפאקינג זין הזה.
והדופק עולה ואני כמו בסחרחורת, בחיים שהם לא שלי... ובכל דבר אני מעדכנת את כולם מסביבי ואין לי רגע אחד לנשום
ואני כל הזמן עם מסיכה.
26.5 זה התאריך שנקבע.
דיפדפתי ביומן שחקוק לי במוח וביקשתי עוד קצת זמן.
"לא מסתובבים עם סרטן" היא אמרה.
ושתקתי.
לא היה צריך להוסיף עוד כלום.
יש לך סרטן, טלי
תארגני את סדרי העדיפויות שלך בהתאם ילדונת.
זה הזמן.
והקול שלו דווקא היה סלחני.