לפעמים יש רק את הדחף הזה לכתוב
בלי שבאמת יש מילים שמבקשות לצאת.
רק רצון עז לנורמליות,
לארוחת ערב עם כולם,
להליכה ספונטנית לבריכה,
לצחוק חופשי ונטול דאגות.