צחי הנגבי, נעים מאוד להכיר
אני טלי חרטא שגב
אני נשואה לאבישי חרטא שגב
ויש לנו 3 ילדים שמחרטטים אותנו כל יום מחדש.
אה! ובשביל שלא ישעמם לנו חלילה בזמן שאנחנו שוחים בחר(ט)א שלנו עם מצופים שלא נטבע
זכינו בעוד בונוס מהמם בשם "סרטן השד". אבל הוא לא קשור לסיפור המחורטט הזה, הוא קשור לחרטא אחרת.
מה אני אגיד לך פרופ' שמחון, בזמן שאתה יושב לך עם ארשת פנים שבא לי להקיא ממנה זו אני, הציבור,שמצקצקת בלשוני ומגלגלת עיניים לשמיים.
אז בואו רגע, השר לענייני תחת ופרופ' כלום
בואו תנסו להרגיש איך זוג אנשים עצמאים לחלוטין כלכלית, בני 40+ מוצאים את עצמם יושבים מול עו"ס ומגישים בקשה להנחה לקיטנה של הילד.
בואו רגע, השר בלי כשרון ובלי תיק והפרופ' לעיניני זחיחות
בואו ותנסו להסביר לי איך אני מתעשרת מקצבת הנכות שלי (ויש אשכרה אנשים שחושבים שאני הולכת להתעשר מזה!), אחרי חודשיים שהעסק שלי סגור בגלל הקורונה ולא בגלל הסרטן. בואו תנסו להראות לי איפה אני מחרטטת אתכם. אני יותר מאשמח להתבדות.
בואו, תעזרו לי לגרד את הבטחון שלי מהריצפה בטוב שיש בעולם אחרי שבעלי פוטר בעקבות "משבר" הקורונה שאתם יצרתם. פיטורים שאינם בצדק והם ניצול ציני של המצב. וכן,יש מעסיקים שניצלו את המצב ביג טיים. וכן, היה להם ממי ללמוד- מכם!
האם ידעתם אי פעם מחסור מהו?
האם עמדתם אי פעם מול הילד שלכם והסברתם לו שאי אפשר עכשיו לקנות משהו שהוא ממש רוצה ולא כי אני לא מסכימה, אלא כי פשוט אין. אין!
האם אי פעם חלמתם על חופש משפחתי אחרי תקופה קשה מאוד ולפני תקופה עוד יותר קשה ולא הזמנתם כי זה פשוט לשרוף תקציב של חודש שלם על כמה ימים?
האם ידעתם אי פעם איך זה מרגיש לראות את מפעל חייכם נסגר כי אי אפשר להחזיק אותו כלכלית וזה לא יהיה אחראי כלפי משפחתי לעשות זאת?
האם אי פעם נהגתם באחריות כמשרתי הציבור?
האם אתם יודעים מהי אחריות?
אז תרשו לי לצקצק בלשוני, להקיא ולהוקיא אתכם מדושני העונג כי נמאסתם.
ולא, ההתנצלות לא מתקבלת כי היא מהפה החוצה, ועכשיו כווווולם יודעים בדיוק מה רחשי הלב של נבחרי הציבור.
שלכם,
טלי אל תחרטטו אותי שגב.