לפעמים אני מדמיינת שמגיע משהו שפשוט מסדר את הכל.
כמו משיח שמרפא, מחבר, מאחה ומביא איתו את הגאולה והישועה.
רק אחר.
כזה שיארגן את כל מה שקשור לסגירת העסק- מכירה של ציוד, קרמים, לקוחות ועוד מליון התעסקויות.
כזה שיזמין את החופשה הנחשקת בשבוע "חיים" שנותר לי- יחפש, יארגן, יתקצב,יארוז וישלם (-;
כזה שיפתור את הבירוקרטיות, התורים ושאר "סידורים".
כזה ישאפשר לי להישען אחורה ולנוח מהמסע הכל כך מתיש הזה, שיאפשר לי ללכת להליכה בים בבוקר, לבית קפה בלי לדאוג להוצאות, לצלם ולתעד חוויות מחופשה שלא תהייה.
אבל המשיח לא בא.
המשיח גם לא מטלפן.
אז אני הולכת לעשות ספונג'ה לקראת שבת.